פרוזה תרגום-האדמה הזאת רומן מאת אנטוניו טוריס.
יום אחד עלה נלו על משאית ונעלם. הוא נסע לסאו - פאולו הנמצאת שם, בקצה העולם, במקום שבו השמש נעלמת מאחורי ההר והאשליות זורחות על רקע השקיעה. הזמן עמד מלכת בז'ונקו, עיירת מולדתו שכוחת - האל של נלו. עצלה ובודדה היא ממשיכה להתקיים, כדי לספר מה היה, ולשגות בחלומות על מה שעוד יהיה. בדמיונם של תושבי ז'ונקו הפך נלו לאנדרטה בשר ודם, למיתוס של הצלחה ועושר, אבל הכול יודעים שהוא יחזור, ויותר מכולם בטוח אחיו הקטן, שנולד לאחר שנלו עזב שיום אחד, במפתיע כפי שנעלם, ישוב הכוכב האחד שזרח במשפחה הביתה, אל האדמה הזאת. ואכן, כעבור עשרים שנה נלו חוזר. ברגע שבו נודע על שובו, מוכן האח הצעיר לטפס על חבל אל האלוהים, אולם הפגישה בין האחים בלתי - צפויה ומוזרה "נעים מאוד" של זרים, כאילו יש בשתי מלים אלו להפיג געגועים של עשרים שנה. אמת שפנים רבות לה נרקמת בקולותיהם ומנקודת מבטם של האח המייחל לסיפורים מרתקים שיוסיפו שמן למדורת חלומותיו של האב שנושל מאדמתו ונטש את משפחתו, של האם המטורפת שרצתה להיוולד גבר כדי שתוכל לשלוט בגורלה, של הרוקח שיודע שבכיסו של נלו המת מצוי מרשם סודי לתרופות נגד עגבת ובילהרציה, של אלסינו המשוגע המשלח אל חלל האוויר את אמרות - השפר שלו. סיפורה של המשפחה נשזר באגדת המקום הנידח, שתושביו הוזים אשליות של מרחקים, אך שורשיהם וגורלם נטועים עמוק באדמה הזאת. אנטוניו טוריס, מטובי סופריה של ברזיל, מתוודע לקורא הישראלי בספר מופלא.
מפורטוגלית: מרים טבעון.
מצב טוב 126 עמודים.
קרא עוד...