פרוזה תרגום- האוהד רומאן ביכורים וזוכה פרס פוליצר. וייט תאן נוון.
אני מרגל, מתחזה, מודיע, אדם כפול-פנים. ואולי לא במפתיע גם אדם כפול-תודעה. אינני מין מוּטנט בלתי מובן מספר קומיקס או מסרט אימה, אם כי היו שראו בי כזה. אני פשוט מסוגל לראות כל עניין משני צדדיו.
אפריל 1975. העיר סייגון בקריסה מוחלטת. בווילה שלו, עם כוס ויסקי ביד, יושב גנרל בצבא הדרום המובס בחברת עוזרו הנאמן, קצין השלישות שלו. יחד הם מחברים את רשימת בני המזל שיעלו עם שניהם על המטוסים האחרונים שימלטו אותם לאמריקה.
לאחר תלאות החילוץ מוצאים עצמם הגנרל ובני חסותו בלוס אנג׳לס, שם הם מנסים להסתגל למעמדם כמהגרים חסרי-כול ולבנות חיים חדשים וקהילה. חלקם עדיין חולמים לחזור אל המולדת כדי להתחיל מחדש במלחמה אבודה. אלא שהגנרל אינו מעלה על דעתו שדווקא עוזרו, האדם המקורב אליו ביותר, הצעיר האירואסיאתי נעים ההליכות ובעל השכלה שרכש באמריקה ואנגלית מצוחצחת, הוא מרגל שהושתל בצבא הדרום על ידי הווייטקונג. המשימה שלו: לעקוב אחר תכניותיו של הגנרל, ולדווח עליהן. בכתב..
מאנגלית: ברוריה בן ברוך.
מצב טוב מאוד 397 עמודים.