קולנוע-רקוויאם לשלום ייצוג הסכסוך בקולנוע הישראלי בעקבות אינתיפאדת אל אקצה. מאת פבלו אוטין.
ספר זה חוקר את המהלך שעשו סרטי הסכסוך בקולנוע הישראלי, דרך ניסיונות הבנה של הצד הפלסטיני וחיבור אליו, ועד לתחושת ייאוש וניתוק הדדי בעקבות כישלון תהליך אוסלו וקץ המשא ומתן בין הצדדים. דרך ניתוח אסתטי קפדני של הסרטים מן העשור הראשון של המאה ה-21, הספר מציע חשיבה על האופן שבו הסכסוך התפרש והובן בחברה הישראלית-יהודית ובסרטיה. לבסוף, מציע הספר כי הסרטים, כמו התרבות הפופולארית הישראלית, רקמו תפיסה אוטופית ולא מציאותית של מהו "השלום", ולכן, כותרת הספר מאפשרת קריאה כפולה: מצד אחד, הסרטים החדשים על הסכסוך מבכים את מותו של תהליך השלום והתקווה לשלום שהיה "מעבר לפינה". מצד אחר, מציע הספר כי דווקא הגיעה העת להיפרד מהתפיסה המאוד חד-ממדית של המושג "שלום" בחברה ובתרבות הישראלית – תפיסה שמתארת את בואו של השלום כהפסקה מידית של האלימות והטרור ותחילתו של עידן של אהבה, זריחה ופריחה – ולפנות את הדרך לתפיסה מורכבת יותר, אולי פרדוקסאלית, אך אמתית וכנה יותר של שלום כתהליך מתמיד, שאולי לעולם לא יביא שקט לאזור, אך יהפוך את החיים בו לנסבלים, טובים ומוסריים יותר לדורות הבאים.
בספר צילומים. על הכריכה: רונית אלקבץ בסרט "ביקור התזמורת"
ספר חדש 374 עמודים.