פרוזה מקור-קורות חיי מאת שייקה ארצי רומאן על מלחמת ההתשה-חיינו במוצב סובבים בין שמירה, שינה, וזלילה. אחרי המלחמה נכבשנו באופוריית השלום הקרב ובא. 'ניתן שלום ונקבל שלום' הצהיר שר הביטחון משה דיין, אבל המצרים כפו מלחמה סטטית לאורך התעלה, הפגזות וצליפות והפצצות מן האוויר. אחרי ההתפכחות נבנו המוצבים, מחילות עפר מבוצרות באדני ברזל שפורקו מפסי רכבת לא שמישים, מחוזקים בסלעים ומדופנים בשקי חול. בצה"ל ובציבור התווכחו אם העם שהתפנק במלחמות 'זבנג וגמרנו' בנוי למלחמה כזו — ועלינו הוטל להוכיח שכן.
הבטתי ברחמו. הנה עם ישראל, מקטר אך עולה לעמדה, רץ בין הכדורים והפגזים ומנסה לצאת בשלום, וחוזר ומתחפר. מדי פעם נהרג חבר או קרוב, אך העם למד להתאושש ולהמשיך לחיות. ואולי גם אני. רחמו הידק את החגור, הביט בי שוב, ומשהבין שלא ממני תבוא תשועתו, הכניס מחסנית לנשקו ויצא..
336 עמודים.