מחול-ימי תמ"ר תיאטרון מחול רמלה מאת גליה ליוור-סיפורה של להקת מחול חלוצית בשנת 1983 עזבו חמישה רקדנים צעירים את להקת בת-שבע ויצאו לדרך עצמאית. בחיפוש אחר דרכים חדשות לביטוי ויצירה, הקימו להקה משלהם- תיאטרון מחול רמלה. בחייה הקצרים והסוערים חוללה תמ"ר מהפכה בעולם המחול הישראלי, ופרצה דרך חדשה בתחומים רבים. היא הייתה להקת המחול הראשונה בישראל שיצאה לפריפריה, הראשונה שערכה הופעות בטבע, הראשונה שיצרה ריקודים בעלי אמירה פוליטית והראשונה ששילבה קולנוע ומחול. תמ"ר התנהלה כדמוקרטיה אמנותית והציגה אלטרנטיבות ליחסי כוריאוגרפים-רקדנים ולתהליכי היצירה המקובלים במחול עד היום. הלהקה גם ייסדה ברמלה בית ספר למחול, בו לימדו חבריה בדרך הוראה מיוחדת. כעבור שלושים שנה יוצאת גליה ליוור, מרקדניות הלהקה, למסע בזמן בחיפוש אחר עקבותיה של תמ"ר שאבדו. הספר מעלה שאלות על זיכרון ושכחה ועל משמעות התיעוד כחלק מיצירת זהות אישית ואומנותית. זהו סיפורה של קבוצת רקדנים היוצרים לעצמם תלם ללכת בו. את תיאור קורותיה של תמ"ר מלווה, כמו בדואט מוזיקלי, סיפור תהליך כתיבתו של הספר. הכתיבה נעה בין הזמנים - חיי הלהקה בעבר וההיזכרות המתרחשת בהווה, מנקודות מבט שונות. במפגשים עם חברי הלהקה, תלמידי בית הספר, אנשים שליוו את הלהקה ויוצרים שהושפעו ממנה משוחחות הדמויות על מי שהיו אז, כפי שהם זוכרים. שיחות אלו מעולם לא התקיימו בעבר ומבחינה זו, ניתן לראותן כתהליך יצירה שהוסב מן התנועה אל המילה הכתובה.בספר נחשפים תהליכי היצירה, היחסים בין הרקדנים, אהבות, ויכוחים, דרכי הוראה, יצירת המחול הפוליטי וסיפורים אישיים של רקדנים ושל תלמידים למחול ברמלה.
הספר נותן הזדמנות נדירה להכיר מבפנים את עולמם של הרקדנים, אשר קולם נעדר לעתים קרובות מהשיח על מחול בישראל...
בספר צילומים ומסמכים.
ספר חדש 194 עמודים.