פרוזה מקור- ילדה שחורה קובץ סיפורים נפלא ספרו הראשון של סמי ברדוגו. סיפוריו עוסקים בפריפריה והשוליים שלה. באחד - עשר הסיפורים שבקובץ מעניק הסופר לגיבוריו קול אותנטי וחי, ובו - בזמן מרחף מעליהם ומתבונן בהם בעין מפוכחת ואירונית; הבן המדווח על הטקסים הקבועים שלו ושל אמו במעין טנגו של אהבה - שנאה ('שוק'); שולאמית המטפלת באמה חולת הנפש ובאחיה המוגבל וחולמת על 'הגבר שאיתו נתחתן שיוציא אותי מכאן' ('נשארת שמחה'); הנער בר - המצווה הנפרד במשך שנה מאביו הגוסס, ולאחר מות האב הוא עורק אל מחנה הנשים, האם והסבתא ('פלארד'); האורח הצעיר המספר על חייו בשולי פאריז אצל דודו מוריס, שמטפח את החתולה שלו ומתעלם מנכדתו השחורה, בתו של בן - הדוד האהוב ז'זף (ילדה שחורה). המשפחה בסיפורים תמיד חסרה, פגומה, נעדרת אב או אם, ונקשרות בתוכה בריתות סמויות ובגידות, נאמנויות ואגודות, כשהמספר הוא גם משתתף וגם צופה בודד מן הצד: 'אין לי אגודה, אפילו לא של איש אחד'. הפריפריה חסרת - שם, מקומה לא מזוהה, אנשיה מבקרים בבית הכנסת השכונתי, מדברים עברית משובשת וצרפתית, ופונים זה אל זה ב'מאדאם' ו'מסייה'...
עטיפה: גילה קפלן.
מהדורה ראשונה מצב טוב 156 עמודים.