גבעה

פרוזה מקור-גבעה ספרו של ז'אן ג'יונו (זאן זיונו).

ארבעה בתים מפורחים סחלבים עד לשפת הרעפים, מזדקרים מעל הקמה הגבוהה העבותה.
זה בין הגבעות, מקום שם בשרה של האדמה מכה גלים דשנים.
פריחת המשנצת מדממת לרגליהם של עצי הזית. הדבורים מפזזות סביב עצי הלבנה הצמגמגים ממוהל מתוק.
עודפיה של מזרקה שרים בשני מבועים. הם צונחים מן הסלע והרוח זורה אותם. הם שוקקים מתחת לעשב, ואחר כך מתאחדים וזורמים יחדיו על מצע של סמר.
הרוח מהמהמת בעצי הדולב.
אלה הם לה באסטיד בלאנש.
שריד של כפרון, במחצית הדרך בין המישור שמטרטרים בו חייהן הסואנים של מדישות הקיטור לישימון הגדול של האזוביון, מחוז הרוח, בצילם הקר של עצי הלור...

תרגום הערות ומילות הקדמה: אביטל ענבר.

מצב טוב מאוד.124 עמודים.