קרוב אצל אחרים התפתחות האנתרופולוגיה בישראל

אנתרופולוגיה-אורית אבוהב מציגה בספרה קרוב אצל אחרים התפתחות האנתרופולוגיה ישראלית. אשר מקום משכנה אינו מבצרים מבודדים או מגדלי שן, שכן חומרי הבעירה אשר מהם ניזון הדחף המחקרי הם אכפתיות, מחויבות לנחקר יותר מאשר למזמין המחקר, סקרנות לאחר, גירוי אינטלקטואלי וחיבור לעשייה מדעית אוניברסלית. הלאומיות, החיפוש אחר האקזוטיקה והרומנטיזם היו ועודם מניעים משניים בלבד למאבקים חברתיים וליעדים מוסריים. עיצובה של הדיסציפלינה הוא בידי אנתרופולוגים כבני אדם, אשר להם יצרים, כוח, חולשות, בחירות והעדפות.

בספרה האתנוגרפי-היסטורי מגוללת אבוהב את סיפורה של האנתרופולוגיה הישראלית – החל מדחייתה בשנות ה-20 של המאה ה-20 ועד לקבלתה כתחום דעת לגיטימי באוניברסיטאות בעשורים האחרונים. בנייתה כדיסציפלינה מדעית הושפעה מהשינויים הדרמטיים שהתחוללו בחברה הישראלית, מהתמורות בחשיבה ובתיאוריה במדעי החברה בכלל ובאנתרופולוגיה העולמית בפרט, וכן ממהלכים ארגוניים במערכות ההשכלה הגבוהה בישראל.

עטיפה:אירית מילוא.

מצב טוב מאוד 332 עמודים