ברוכים הבאים למדף הספרים של פאני

מדעי החברה ופילוסופיה סוציולוגית- הנאדם והטב הגיונות וחלומות של קיצוני ספרו של א ד גורדון (אהרן דוד גורדון) מהדורה חדשה של האדם והטבע, יצירתו המרכזית של א. ד. גורדון, עליו כתב מרטין בובר: "אדם כגורדון נראה כאילו הוא מתהלך עם כוחות הטבע במישרין ולא באמצעות הצורות החברתיות. חזיון יקר המציאות הוא בתוכנו. וכשם שגורדון בלתי תלוי הוא לגבי החברה כן בלתי-תלוי הוא לגבי ההיסטוריה... יש שמתקרבים לו בזה, אבל אין אדם שהדביקו; לא מצאנו כמותו". האדם והטבע, יצירתו המרכזית של אהרן דוד גורדון, שנפטר ב-1922, נכתבה ברובה בעשור השני של המאה העשרים. זוהי יצירה פילוסופית מקורית, שיש בה תורת מוסר, אסתטיקה ופילוסופיה של הדת. לצד העמדתה של פילוסופיה חובקת כול בעברית, גורדון דן ביצירה בסוגיות שהיו למרכזיות יותר ויותר בדורות שלאחריו, כמו אקולוגיה, מגדר והתחדשות יהודית. בשיבה אל הטבע, כמו בקריאה אל חיי עבודה, קורא גורדון לחיי מלאוּת יצירתיים - קריאה רלוונטית גם לעולם האוּרבני שבו חיים כיום רוב תושבי ישראל והאנושות כולה. יובל גובני ורון מרגולין, עורכי מהדורה חדשה זו של האדם והטבע, כללו בה קטעים מתוך ארכיון דגניה א' שהושמטו ממהדורות הקודמות של הספר. במבוא עומדים העורכים על האופן שבו הוא חורג ממעטפת המקום והזמן שבו נכתב כדי להסביר את הגל החדש של העיסוק וההתעניינות בהגותו של גורדון. בשולי החיבור נוספו גם דברי פרשנות של העורכים, וכן מידע ביבליוגרפי וביוגרפי על החיבורים והאישים הנזכרים בו, ובהם הגותו של פרידריך ניטשה, שהשפעתו על גורדון נסקרת באחרית דבר מאת יעקב גולומב. מצב טוב מאוד 313 עמודים.

מדעי החברה וסוציולוגיה- על מלחמה וסקס דמיון מוסרי בישראל של היום. מאת ניטה שוחט, דייויד ברומוויץ ויואב רינון. דמיון מוסרי הוא היכולת לראות את עמדתו של השונה מאיתנו, וכך להרחיב את האמפתיה כלפי האחר ואת היכולת לראייה מורכבת של המציאות. על מלחמה וסקס: דמיון מוסרי בישראל של היום מבקש לעורר ולטפח את הדמיון המוסרי בעזרת חיבור בין יצירות קלאסיות לאקטואליית החיים בישראל. ניטה שוחט בוחנת את הרעילות של תרבות הלוחמים הישראלית מבעד למחזות השייקספיריים; יואב רינון משתמש ב'קומדיית האונס' שנכתבה ביוון העתיקה וברומא להבהרת תפיסת הניצול המיני והאונס הרווחת בישראל; ודייויד ברומוויץ' מנסח את מושג הדמיון המוסרי ומיישם אותו על תופעת הטרור הבינלאומי. משלושת חלקי הספר עולה השאלה: היכן אנו מצויים ומי אנחנו רוצים להיות? מצב טוב מאוד 124 עמודים.

מדעי החברה-האיש שצעק סרק סרק גילויים חדשים על פרשת רצח יצחק רבין. מאת רן שריר ובי זלינגר. מי האיש שצעק "סרק סרק" ומדוע במשטרה ובשב"כ מסרבים להסגיר את זהותו? מדוע איש לא עצר וחקר את הגבר השחום והגבוה שהניח את ידו על יגאל עמיר בזירת הרצח ושוחח אתו דקות לפני ההתנקשות? כיצד קרה שמתוך כעשרים מאבטחים שהיו אמורים לשמור על רבין, נותרו לצדו רק שניים בעת היריות? מדוע עד היום מוסתרות עדויות מהציבור לפיה סוכן השב"כ אבישי רביב נטל חלק בתכנון הרצח?.. הספר לא מנסה לשרטט תיאוריית קונספירציה ומהווה מחקר מקיף ראשון מסוגו... בספר צילומים ומסמכים. מצב טוב מאוד 366 עמודים.

מדעי החברה- ספרון קטן של ברל כצנלסון קטעים מדבריו שליקט יהודה ארז. בתוכן: ביץת העבודה, הבית והעולם, בגבנו אל הקיר, ערכים. מצב טוב 71 עמודים. ספרון קטן 15x10 ס"מ.

מדעי החברה- מה לפנים? בעיות המדיניות הציונית מאת ברל כצנלסון. ספרון קטן ובו מדבריו של כצנלסון-מה בפינו למחר? מה לפנים? גילוי רצונה של הצנועה הציונית, לויכוח, נרים מחדש את הדגל, מדינת ישראל מותרת או אסורה? הערות. מצב טוב 96 עמודים. ספרון משנת 1946 גודלו 15x10 ס"מ.

מדעי החברה-שרות חלוצי לישראל (שח"ל) כינוס ארצי של פעילי המפלגה בהתישבות העובדת. קרית חיים. י סיון תש"י. 20 במאי 1950. בין הכותבים: דוד בן גוריוןז שפר מאיילת השחר, קדיש לוזינסקי מדגניה ב', ב דובנוב מבלפוריה, חיותה בוסל דגניה א', הדסה שולמית כפר יהושע ועוד.. מצב טוב 95 עמודים.

מדעי החברה=מה לעשות עכשיו ספרם של דב חנין ודני פולק. "זהו ספר אופטימי המכוּון גם לפסימיסטים" ' כך נפתח ספרם של דב חנין ודני פילק, מה לעשות עכשיו. והם מדגישים: "האופטימיות של הספר הזה איננה נאיביות". אבל: איך אפשר להיות אופטימי במציאות הדרמטית, המאיימת לעיתים, של המאה ה-21? איך אפשר להתקדם לעבר חברה צודקת, שוויונית וסולידרית, בעולם שנראה צועד לכיווּן ההפוך? מה ניתן ללמוד מן הניסיון של מאבקים שהתנהלו בעולם וגם אצלנו? איך אפשר לבנות בישראל תנועה רחבה למען שינוי? ומה נוכל אנחנו ' את, אתה, אני ' לעשות כדי לקדם תנועה כזאת? הספר מתאר יוזמות ומאבקים שהתנהלו בעולם ובארץ, בשילוב עם דיון ביקורתי על תיאוריות שינוי מובילות. והוא מסופר לא מזווית הראייה של אנשי מחקר, אלא מתוך המבט הקרוב, הישיר, של אנשים המתמקדים בעשייה בשטח. דווקא מכאן, הם אומרים, אפשר להיות אופטימי. מצב טוב מאוד 343 עמודים.

מדעי החברה- ספרון קטן שיצא במפלגת פועלי ארץ ישראל בשנות החמישים- דמוקרטיה סוציאליסטית מאת ולטר פרויס. בין פרקי הספר: תמורות בקפיטליזם והדימוקרטיה האזרחית, הקפיטליזם המאוחר ואשליותיו, הבעיות העיקריות של זמננו, תורת הכלכלה החדשה-קוינס ובאואריג', בעיות השיטה הפרלמנטרית..ועוד. מצב טוב 95 עמודים. ספרון קטן 15x10 ס"מ.

מדעי החברה- הספר וֵייוֵיי־אִזְמִים מרכז את דעותיו של אַיי וֵייוֵיי על נושאים העוסקים בזכויות־אדם ובחופש הביטוי, כשהם מזוקקים מתוך תגובותיו לשרשרת אירועים כמו המשחקים האולימפיים בבייג'ינג בשנת 2008, רעידת־האדמה בסצ'ואן, או ימי מאסרו שלו עצמו על ידי הרשויות הסיניות. באמצעות ציטוטים מתוך מאמרי העיתונות של איי עצמו, ציוצים בטוויטר, ריאיונות בתקשורת או מקורות אחרים, הספר ווייוויי־איזמים עוסק בשישה נושאים: חופש הביטוי; אמנות ואקטיביזם; ממשל, כוח ובחירות מוסריות; העולם הדיגיטלי; היסטוריה והעתיד והגות אישית. בכל אחד מהנושאים נבחרו ציטטות וכונסו יחדיו בסדר השומר על איזון וזרימה. תרגום: ערן צלגוב. עורך לארי וארש. ספרון קטן במצב טוב מאוד 27 עמודים. גודל הספרון-14x11 ס"מ.

מדעי החברה והמדינה-איך הדמוקרטיה תנצח אם היא תנצח מאת העיתונאי ואיש התקשורת נדב איל. זהו הספר הראשון שנכתב מתוך המאבק הדמוקרטי בישראל. העיתונאי והסופר נדב איל, לא רק מנתח את המחאה העוצמתית והנרחבת בתולדות המדינה. הוא גם מציג מבט גלובלי רחב על נסיון הפופוליזם בעולם למוטט את הדמוקרטיה, ועל הצעדים שהמחנה הדמוקרטי בישראל ובעולם חייב לנקוט כדי שהדמוקרטיה תנצח... בעמודים האחרונים בספר צילומים ותמונות מתקופות שונות בהיסטוריה על דמוקרטיה. מצב טוב מאוד 148 עמודים.

מדעי החברה- אב"א אחימאיר האיש שהיטה את הזרם לדמותו לתורתו וכתביו ולמאבקיו. קובץ דברים על אב"א אחימאיר בעריכת יוסף נדבה. מצב טוב 248 עמודים.

מדעי החברה ופוליטיקה- דברים שרואים מכאן מה קורה למנהיגי הימים כשהם מגיעים לשלטון? מאת אריה אלדר. בספרו דברים שרואים מכאן בוחן אריה אלדד את השערת הדברים שרואים מכאן ומשם. האם ההסבר הזה נכון? האם כל מנהיגי הימין אכן שינו את דעתם ואת תפיסת עולמם לאחר שהגיעו לשלטון? ואם שינו, האם עשו זאת משום שהעולם שנגלה לעיניהם מכס ראש הממשלה היה שונה מהותית ממה שראו קודם? בתוך כך הוא עוקב אחר דרכם של חמשת ראשי הממשלה שצמחו מתוך הימין הישראלי...מנחם בגין, יצחק שמיר, אריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו. מצב טוב מאוד 543 עמודים.

מדעי החברה- כיבוש מבית מסע אל מקורות ההפיכה המשטרית. מאת מיכאל ספרד. כאשר המוני אזרחים מודאגים הציפו את הרחובות במחאה נגד ההפיכה המשטרית, רובם המשיכו להתעלם מהמרחב הלא דמוקרטי שמחזיקות ממשלות ישראל מעבר לקו הירוק כבר כמעט שישה עשורים. הקוד נשמר: לא מזכירים את הכיבוש. העובדה הזאת שלחה את מיכאל ספרד, מעורכי הדין המזוהים ביותר עם זכויות אדם בישראל, אל שולחן הכתיבה. "רציתי לשרטט", הוא כותב בכיבוש מבית, "איך עשורים של דיקטטורה ישראלית כלפי הפלסטינים יצרו דינמיקה שהובילה את מדינת ישראל מקריית ארבע, מקדומים ומפני חבר אל האיום הממשי שפרץ לחיינו בראשית 2023: הפניית הגיליוטינה האנטי-דמוקרטית פנימה והחלת מבנה חוקתי חדש וטוטליטרי שידכא את הישראלים כולם, גם היהודים שבהם. ואז הגיע שבעה באוקטובר. לרגע נראה לי שדבר מהעולם הקודם לא רלוונטי, אבל עם הזמן הבנתי שזה לא נכון. הכול עדיין רלוונטי". בכיבוש מבית מוביל אותנו ספרד במסע בעקבות הכוחנות הישראלית וחושף את שורשיה העמוקים ואת השלכותיה המטלטלות. כי אם לא נבין מה אנחנו עושים לאחרים ומה זה עושה לנו, לא נוכל לעצב מחדש את דמותנו כחברה. מצב כחדש 181 עמודים.

מדעי החברה-דבר אל העמים מבחר מהנאומים המזהירים של אבא אבן בעת כהונתו כשגריר ישראל בוושינגטון ודוברה של ישראל לפני האומות המאוחדות. בספר נאומים שהקנו לו שם עולם בהם: "אם אשכחך ירושלים", ישראל ואמריקה, תכנית של שלום, עלילה בעולם הרוח, מינותו של טוינבי, לפני עשר שנים לא היינו פה, מעשה בהסגר, הקיץ העשירי..ועוד. תורגם מאנגלית בידי א ראובני. מצב טוב 248 עמודים.

מדעי החברה-ישראל לקראת המאה ה-21 חזון ויעדים קובץ מאמרים בעריכת אלוף הראבן.מה יתחולל במאה העשרים ואחת, אילו החלטות נקבל היום שישפיעו במאה העשרים ואחת ..על שאלות כגון אלה ועוד במאמרים של צבי איזנבך, גבריאל בן דור, רות גביזון, אלוף הראבן, אברהם סוחמי, סמי סמוחה, פינחס הכהן פלאי, אנטון שמאס, שמעון פרס ואביעזר רביצקי. מצב טוב. 223 עמודים.

מדעי החברה- ישראל סיפור הצלחה מאת אדם רויטר ומגה קינן. ישראל — סיפור הצלחה יפריך כמה מהדעות הקדומות שהתקבעו ביחס למדינת ישראל ותושביה: ⋅ החרם התרבותי על ישראל מצליח? לא, ממש לא ⋅ והחרם הכלכלי? גם לא ⋅ הישראלים מושחתים יותר? לא יותר ולא פחות, כמו כולם ⋅ המסים בישראל מנופחים? לא ⋅ הנהג הישראלי? דווקא יותר טוב מאחרים ⋅ מערכת הבריאות בישראל כושלת? היא מצוינת בכל השוואה בינלאומית ⋅ הכלכלה הישראלית? פורחת. תמשיך לצמוח. בוודאי ביחס לעולם ⋅ חרדים וערבים יהיו רוב בקרוב? לא יהיו ⋅ החרדים לא עובדים? עובדים, בעיקר הנשים ⋅ בישראל יש מחסור במים? כבר יש עודף ⋅ העלמות המס בישראל גבוהות? לא, דומות לארצות מפותחות אחרות ⋅ רכבת ישראל תמיד מאחרת? היא אחת המדויקות בעולם המסים בישראל נמוכים מאשר ברוב המדינות המפותחות; שיעור התמותה בתאונות דרכים הוא מהנמוכים בעולם; מאז המשבר הכלכלי של שנת 2008, המשק הישראלי צמח בשיעור מצטבר של 35%, יותר מאשר 33 מתוך 34 המדינות המפותחות בעולם (מדינות ה־OECD); שיעורי הילודה בקרב נשים חרדיות וערביות יורד ובקרב החילוניות עולה; נשים חרדיות עובדות יותר מהאישה הישראלית הממוצעת. הישראלים מהמאושרים בעמי העולם, מקום 11 מתוך 155 מדינות, אך הם אינם מודעים לכך. ישראל נתונה במגמה כלכלית, גיאופוליטית וחברתית שונה מזו הרווחת בעולם, וצפוי לה עתיד טוב בהרבה משל רוב המדינות המפותחות. ארבעה יתרונות לאומיים ושלוש מהפכות בדרך יבטיחו את עתידה הכלכלי ואת רווחת.. מצב טוב מאוד. 464 עמודים.

מדעי החברה-הרהורים על מנהיגות חוברת שיצאה עבור הנוער בשנות השבעים בקק"ל. כתב וערך: חיים בוקרבתוכן על מנהיגים ומנהיגות, החלטות והכרעות קווים מאפיינים, דוד בן גוריון לזכרו. מצב טוב 47 עמודים.

מדעי החברה ופוליטיקה-התרסקות סיפור קריסתו של השמאל בישראל. מה קרה כאן, בעצם? מתי נהפך השמאל הישראלי המעשי, הציוני והבורגני כל כך, לאותו "סמול" מרוחק, קר נפש ושנוא, הנתפס בעיני המוני ישראלים כעוין וכמתנשא? מה הקשר בין תהליך זה לבין השינויים הפנימיים באידיאולוגיה של השמאל, ומדוע התגבש דווקא השמאל הרדיקלי הפוסט-ציוני כגורם המשפיע ביותר כיום בתוך השמאל בישראל (ובעולם). "התרסקות – הספר מתאר את התהליך המדהים שבמרוצתו איבד מחנה השמאל את כוחו והפך לגורם פוליטי ורעיוני מובס. במהלך הדיון, מבררת ד"ר צביה גרינפילד מדוע נגרר השמאל – בישראל ובעולם המערבי בכלל – לעמדות קיצוניות אלה, ומדוע הוא נמצא כיום במגננה ובנסיגה מתמדת, כשמאחוריו נשרך שובל מביך של הפסדים וכישלונות. בהמשך היא מעריכה את הסיכויים לשינוי ומציעה רעיונות לאמצעי התיקון האפשריים. ד"ר צביה גרינפילד עומדת מאז 1993 בראש מכון מפנה לחקר מחשבה דמוקרטית-יהודית, והיא מקדישה שנים רבות לקידום המאמצים לשלום בישראל, גם במסגרת מפלגת מרצ. מצב טוב מאוד 318 עמודים.

מדעי החברה ופוליטיקה-בן ברית חיי כגשר בין ישראל לארצות הברית. מאת מייקל אורן. מייקל אורן, שגריר ישראל בארצות הברית בשנים 2013-2009 וכיום חבר כנסת מטעם מפלגת "כולנו", שירת בתפקידו הדיפלומטי בתקופה של שינויים מרחיקי לכת בארצות הברית ובעיצומו של גל אלימות נורא ששטף את המזרח התיכון כולו. במהלך כהונתו התמודדו שתי המדינות עם תהליך השלום הפלסטיני, האביב הערבי, האיומים על קיומה של ישראל מצד הטרור הבינלאומי ותוכנית הגרעין האיראנית ועוד. בספרו המרתק מעניק לנו אורן מבט ישיר אל תוככי היחסים המיוחדים בין ארצות הברית ובין ישראל, שהם פרי ברית שנכרתה עוד בימי כהונתו של הנשיא הארי טרומן לאחר מלחמת העולם השנייה, וחושף ללא מורא את היחסים המורכבים בין ממשל אובמה לראש הממשלה בנימין נתניהו.אורן, שנולד בארצות הברית ומוקיר את זהותו האמריקאית, משרת בגאווה את ישראל, שבה הוא רואה את ביתו. אין ספק כי הוא האדם המושלם לתפקיד מחזק הגשרים בין ארצות הברית וישראל ' אדם שמסוגל לקפוץ ממטוס כצנחן בשירות פעיל בצה"ל ובאותה מידה של הצלחה לשבת בפאנל של תוכנית אקטואליה אמריקאית ולנתח את המצב במזרח התיכון בעבר ובהווה.בבן ברית שוזר אורן את סיפור חייו עם גילויים מאחורי הקלעים של הפגישות הרות הגורל בין הנשיא אובמה לראש הממשלה נתניהו, מפגשי פסגה עם יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן ומשברים דיפלומטיים שמתרגשים חדשות לבקרים ברצועת הקרקע הנפיצה שבה אנו חיים. זהו גם סיפור על אהבה ' על אדם שהתמזל מזלו לאהוב שתי מדינות ולייצג אחת מהן על אדמתה של האחרת. מעל לכול, ספר הזיכרונות הזה הוא עדות לברית שהיתה ותישאר לנצח בין הישראלים לאמריקאים.בצילומים רבים. מצב טוב מאוד 422 עמודים.

מדעי החברה-עומדים בפני עצמם על סוציולוגיה עירונית ומזרחיות בישראל. ספרה שלמירב אהרון גוטמן. בעשור האחרון הציבור המזרחי בישראל, ובייחוד מעמד הביניים, התקדם בעקביות בזירות רבות של החיים החברתיים: הכלכלית, הפוליטית והתרבותית. ואולם, השיח הציבורי והאקדמי בנושא ממאן לעסוק במגמה חיובית זאת וממשיך להתמקד בפוליטיקת הזהויות ובמרחבים שבהם מזרחים עדיין סובלים מאפליה וממחסור בהזדמנויות. עומדים בפני עצמם הוא הזמנה לשחרר את הדיון על מזרחיוּת מנקודת המבט הדיכוטומית של "ישראל הראשונה" ו"ישראל השנייה" באמצעות עיון בארבעה מקרי בוחן הקושרים בין מוֹבּיליות חברתית של מזרחים לתהליכי פיתוח עירוניים: צמיחתו של מעמד ביניים מזרחי באשדוד, פועלם של "מתווכים עירוניים" בני דור 1.5 לעלייה המזרחית ביבנה, הקמתה של התזמורת האנדלוסית הישראלית והעברת האחריות על "פסטיבל עכו הבינלאומי לתיאטרון אחר" לידי אנשי תרבות בני העיר. על בסיס מחקרים אמפיריים ובכתיבה אישית לא מתנצלת, מירב אהרון־גוטמן מותחת ביקורת נוקבת על שיח הדיכוי, ומזהירה מפני העיוורון המחשבתי הטמון בו. המציאות, אם רק נסכים להרים את ראשינו ולהביט בה, כבר מראה אחרת. בספר צילומים. ספר חדש-336 עמודים.