הדיונים, כל אחד על פי דרכו ומוקד עניינו, מבקשים להעמיד רקע היסטורי לסוגיות שהחברה הישראלית מתלבטת בהן בשנים האחרונות. "שואה", "תקומה", הזיכרון הקולקטיבי והשתקפותו בהיסטוריוגרפיה – ועוד מושגים ומיתוסים של השיח המקובל במקומותינו – מוארים על רקע תהליכי ההתפתחות שלהם. הקורא במאמרים אלה שוב אינו יכול להיצמד לתפישות מקובעות המתעלמות מן הדינאמיקה של התגבשות ההכרה הלאומית הישראלית. בעידן המעלה על נס את קדימות האינטרסים של הפרט על פני אלה של הכלל, נדחה גם הצורך בבניינה של זהות קולקטיבית. זהויות המשנה, העדפת הריבוי על פני הקונצנזוס, יוצרים מוקדי מישנה המתעמתים על זכותם להישמע. "ההיסטוריוגרפיה," טוענת המחברת, "איננה יכולה להתנתק מן המאבקים על הזיכרון. במקרה הטוב היא משקפת את הניגודים ומאזנת בין ה'שיחים' השונים, תוך חתירה להצגת תמונה אמינה ושלמה ככל הניתן. במקרה הרע, היא הופכת לכלי נשק במערכה על הזהות, שהיא גם מערכה פוליטית."
המחברת מתארת בבהירות מאירת עיניים תהליכים אלה, ואגב כך מעלה תרומה חשובה לדיון הציבורי בעניינם...
על העטיפה דיוקן של המשוררת אלזה לסקר שילר. ציירה קטיה אפרים מרכוס.
מצב טוב365 עמודים.